החלק הראשון של הצעד הרביעי הוא כתיבת ההסתייגויות שיש לי מלערוך את חשבון הנפש הכתוב המפורט לאללה
שמתבקש ממני לערוך.
איכשהו יוצא שכל ההסתייגות שיש לי בחיים היא מדברים טובים.
אף פעם אין לי הסתייגות מלראות נטפליקס עד 2 בלילה ולאכול ג'אנק.
אני לומדת מזה לא להקשיב להתנגדות אלא לעבור דרכה.
אח"כ נוגעים בטינות.
חשבתי על זה הרבה, למה דווקא טינות?
שמתי לב שעיקר הסבל שאני סוחבת בחיים
הוא הסיפור הזה שבו באתי, עשיתי, נתתי, סמכתי ובסוף קיבלתי כאפה נוראית לפנים
*אני קורבן*
קורבנות היא מקום מאוד מסוכן להיות בו
מי שחש עצמו קורבן יפגע קשות באחרים
ובעצמו דרך אחרים.
לכן לפני שכותבים על פחדים סודות מערכות יחסים חשוב לשחרר החוצה את הטינות
בעיקר כדי לראות מה היה החלק שלי בזה.
כי אם יש לי חלק אני לא קורבן אלא זו פשוט דינמיקה חולה שהייתה ביני לבין x
הכרה בחלק שלי נותנת לי לקחת אחריות על מעשי
ולראות שלרוב שחזרתי את אותו סיפור עצוב
ממערכת יחסים אחת לאחרת.
ההגדרה של תוכנית 12 הצעדים לטינה
היא: כל דבר שקרה בזמן עבר ומפעיל אותי היום ומעורר בי כעס וקורבנות כאילו קרה הרגע.
הכלי הכי טוב שדרכו למדתי להתמודד עם רגשות קשים וטינות זה לקרוא לדבר בשמו.
לשים לב למה שאני מרגישה בלי לשפוט ובלי להמציא סיפורים שיצדיקו או יפריחו את זה
ורגע להסכים להכל להיות כפי שהוא.
אחכך אפשר לכתוב או לשתף חברה שמאמינה בי ואוהבת אותי בכנות בכל מה שאני מרגישה.
אפשר להדליק נר ולהתפלל בקול או בלב : "אלוהים תחזיר את הכוח והאנרגיה שלי אלי
תעזור לי להפסיק להתעסק באחר
תשחרר אותי מהכעס והטינה והעיסוק האובססיבי בפגיעה ובעוול באדם השני
תן לי חזרה את החופש שלי לראות שהאחר הוא לא הבעיה שלי ולא הפתרון שלי.
תעזור לי לסלוח לעצמי על חסרונותיי ולסלוח לאחר
שחרר את הכבלים שקושרים אותי אליו."
Holy תמצית מספר 15 פרחי באך
ההולי הוא מאין פרח חושף כיסוי
מתחת לרגשות קשים כמו כעס טינה קנאה שנאה יושב כאב גדול פגיעות ופצע שמפחד לצאת לאור.
קל יותר להביא כעס מפגיעות.
ההולי מוריד את שכבת הכעס ומחבר אותנו לילד הפגוע והקטן שיש מתחת כדי שנוכל לתת לו לב וחמלה.
שנזכה לכנות ואומץ להודות באמת.
תודה לכם 
